בן חנה-לאה ומשה, נולד בשנת 1906 בעיר זאבאדי, מחוז ביאליסטוק, פולין. היה בעל השכלה תיכונית. כבר מילדותו הצטרף לתנועה הציונית. היה חבר ב"החלוץ", הצטרף לקיבוץ- ההכשרה בליפניק, פולין, ומשם עלה ארצה בשנת 1928. בבואו לארץ עבד כפועל מקצועי בבניין ואחר-כך התחיל לעבוד מטעם הקרן-הקיימת כמתרים בתל-אביב והמשיך בעבודה זו עד יומו האחרון. הוא נתחבב על מנהליו ועל חבריו בעבודה וקנה לו ידידים רבים, בהיותו בעל מידות טובות ומוכן בכל עת לעזור לזולתו. מיום שנודע לו על אובדן משפחתו בפולין לא מצא לו מנוח. היה חבר מפלגת פועלי ארץ-ישראל והסתדרות העובדים הכללית, ער לכל הנעשה ביישוב ובציבור, חבר פעיל ב"הגנה" ונתן הרבה מזמנו לענייני הביטחון. שמר בקפדנות על כל פרטי פעולתו ולא סיפר עליהם לאיש.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד ושירת בחטיבת "קריתי", על אף היותו מעל לגיל הגיוס. אברהם נפל במחנה בירה בסביבות לוד-רמלה, ביום ז' בחשוון תש"ט (9.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. בן 42 היה בנופלו.